אמנון מכפר שלם מספר על מצוקותיהם של אנשי הדיור הציבורי הכושל 

אחד מהמפגשים המרתקים במסגרת המסע "תנו לחיות בארץ הזאת!", התרחש ביום רביעי האחרון. כשהגיע המסע שוב לשדרות רוטשילד, פגש אראל מרגלית את אמנון, אחד מיושבי המאהל המאולתר. כתושב כפר שלם, הוא קצת יוצא דופן בנוף האנושי, אך מצוקותיו הן אותם מצוקות, אם לא  קשות יותר.

אמנון הוא דוגמא חיה למדיניות הכושלת של ממשלות ישראל בפתרון הדיור הציבורי. תושבי כפר שלם הגיעו לשכונה לאחר קום המדינה ויושבו בדירות ממשלתיות, אך לא ניתנה להם כל בעלות על הקרקע או על הנכסים בהם גרו. "ב- 92 רבין הגיע לכפר שלם ואמר: "חבר'ה מה זה? ג'באליה? אני לא מאמין שיש דבר כזה בתל אביב!", מספר אמנון.

בעקבות רשמיו מינה רבין את חברת חלמיש שתהיה אחראית על הבינוי והשיקום של כפר שלם. ובאמת, השכונה עברה מהפך. אבל אז, ב- 96' ביבי עלה לשלטון, ודפק דווקא את אלה שתמכו בו. "ביבי החליט שהמשחק נגמר והנושא של הדיור הציבורי מת", מספר אמנון תוך שהוא מציג צו בו דרישה של המדינה לתושבים שהם חייבים להסתלק מהבית תוך 14 יום. "חלמיש מממנת עורכי דין הכי טובים בישראל ולתושבים אין מה לעשות".

אראל מרגלית הבין לליבו של אמנון ואמר: "כשאין לאנשים חוסן כלכלי מינימלי, הנטל החברתי על הממשלה, כשהיא צריכה לקבל החלטות קשות, הוא הרבה יותר גבוה. כי העם לא מוכן לקחת סיכונים. צריך לחזור לדיור ציבורי ברמה גבוהה, להתחיל לבנות יחידות בכמויות סבירות כדי לתת ביטחון לתושבים. זהו תנאי בסיסי לא רק לבטחון כלכלי, אלא לבטחון נקודה!"

אמנון סיכם ואמר: "כל תושבי כפר שלם מתפללים למושיע שיביא למפנה הזה בתוך מפלגת העבודה". בעקבות השיחה, פרסם העיתונאי דרור בן-ימיני כתבת שער במוסף השבת של מעריב בסוף השבוע.